מחקרים קליניים בישראל: ניהול וניטור ניסויים לפי עקרונות GCP

ניהול מחקר קליני בישראל דורש שילוב בין רגולציה מקומית, עקרונות בינלאומיים של איכות ותיעוד מסודר לאורך כל שלבי הפרויקט. חברות תרופות, יצרני מכשור רפואי, יבואנים, יצואנים, חברות ביוטק וגופים הפועלים בתחומי הקוסמטיקה ותוספי התזונה נדרשים להכיר את מכלול הכללים החלים על ניסוי קליני בישראל, כדי להימנע מעיכובים ומכשלים רגולטוריים. מאמר זה עוסק במחקרים קליניים בישראל: ניהול וניטור ניסויים לפי עקרונות GCP, ומציג את התהליכים המרכזיים שכל גורם המעורב במחקר קליני נדרש להכיר.

מהו מחקר קליני בישראל ולמי הוא רלוונטי?

מחקר קליני הוא בחינה מדעית המתבצעת בבני אדם, ומטרתה לבדוק בטיחות, יעילות או ביצועים של תכשיר, תרופה, מכשור רפואי או תוסף בריאות. ניסוי קליני עשוי להתבצע בשלבים שונים, החל מבדיקות ראשוניות ועד למחקרים רחבי היקף הנדרשים לרישום מוצר. קהל היעד של ההליך כולל חברות ביוטק בשלבי פיתוח, יצרנים מקומיים המבקשים לאמת ביצועי מוצר, יבואנים של טכנולוגיות רפואיות ומוסדות מחקר אקדמיים ורפואיים.

המעטפת המוסדית בישראל מחייבת עמידה בסטנדרטים בינלאומיים של איכות ואתיקה, לצד דרישות ספציפיות של משרד הבריאות. גוף המחקר, בין אם מדובר בחברה מסחרית ובין אם במוסד אקדמי, נדרש לתאם בין הדרישות המקומיות לבין נהלים בינלאומיים מוכרים. דף המידע הרשמי של משרד הבריאות מפרט את ההקשר הרגולטורי המקומי ואת אופן ההשתתפות במחקרים המאושרים בישראל.

מה זה GCP ולמה הוא הבסיס לכל ניסוי קליני?

Good Clinical Practice, המכונה בעברית הליכים קליניים נאותים, הוא סטנדרט בינלאומי אתי ומדעי לעיצוב, ניהול ודיווח על ניסויים קליניים. עקרונות GCP נועדו לשמור על זכויותיהם, בטיחותם ורווחתם של המשתתפים במחקר, ובמקביל להבטיח אמינות נתונים ושלמות המידע הנאסף לאורך כל התהליך.

עמידה בנהלי GCP אינה עניין פורמלי בלבד. חברה המבקשת להציג תוצאות מחקר קביל בפני רשויות בריאות גלובליות או מקומיות נדרשת להוכיח כי כל שלב בתהליך, מתכנון הפרוטוקול ועד לניתוח הנתונים, בוצע בהתאם לכללים מוגדרים מראש. מדריך ה-GCP הרשמי של ICH מהווה את המקור הבינלאומי המרכזי לעקרונות אלה, והוא משמש בסיס לרוב הנהלים המקומיים בישראל ובעולם.

מי צריך אישור ועדת הלסינקי בישראל וכיצד משיגים אותו?

ועדת הלסינקי מוסדית היא הגוף המבקר את ההיבטים האתיים של כל מחקר רפואי בבני אדם בישראל. אישור הוועדה נדרש במקרים של ניסויים בתרופות, שימוש במידע רפואי מזוהה, מחקרי אביזרים ומכשירים רפואיים (אמ"ר) ונטילת דגימות ביולוגיות ממשתתפים. הגשת הבקשה לוועדה כוללת צירוף פרוטוקול המחקר, טפסי הסכמה מדעת ומסמכי בטיחות ייעודיים למוצר הנבדק.

מה בודקת ועדת הלסינקי לפני אישור הניסוי?

הוועדה בוחנת את מאזן הסיכון מול התועלת הצפויה למשתתפים, שומרת על פרטיותם ובוחנת את בהירות טפסי ההסכמה מדעת. כמו כן נבדק הרקע המקצועי של החוקר הראשי ויכולתו לנהל את המחקר בהתאם לפרוטוקול המוגש.

טעויות נפוצות בהליך ההגשה לוועדה

בין הכשלים הנפוצים ניתן למנות פרוטוקולים שאינם מפורטים דיים, טפסי הסכמה הכתובים בשפה מקצועית שאינה נגישה למשתתף הפוטנציאלי, ואי-סדר במסמכי הרקע התפעוליים המצורפים לבקשה. כשלים אלה מובילים לרוב לעיכוב באישור ולדרישה להשלמות. נהלי ועדת הלסינקי של משרד הבריאות מפרטים את הדרישות הפורמליות המלאות להגשת בקשה.

מהו ניטור מחקר קליני וכיצד הוא מתבצע בפועל?

ניטור, או Monitoring, הוא מרכיב מרכזי בהבטחת בקרת איכות ועמידה בפרוטוקול המחקר לאורך כל שלבי היישום. תפקידו של המוניטור, המכונה גם CRA, הוא לבצע ביקורי ניטור סדירים באתרי המחקר השונים ולוודא כי הצוות פועל בהתאם לנהלים שהוגדרו מראש. הבדיקה כוללת גם מעקב אחר תיעוד החוקר הראשי והצוות, ואחר בריאות המטופלים המשתתפים במחקר.

מה נבדק במהלך ביקור ניטור באתר המחקר?

ביקור ניטור כולל השוואה בין נתוני מקור לתיעוד הממוחשב, אימות חתימות על טפסי הסכמה מדעת, בדיקת אחסון תקין של מוצרי המחקר ובחינת תיק המחקר במלואו. כל פער בין הנתונים המתועדים לבין המסמכים המקוריים מחייב בירור וטיפול.

אילו בעיות ניטור נועד למנוע ולזהות?

הניטור נועד לאתר סטיות מהפרוטוקול בשלב מוקדם, לטפל בדיווחי בטיחות בזמן אמת, למנוע חוסר עקביות במידע הנאסף ולעדכן את צוות המחקר בשינויים בהנחיות התפעוליות. תפקוד תקין של תהליך הניטור מקטין את הסיכון לממצאים חריגים בביקורת מאוחרת יותר.

אילו מסמכים חיוניים חייבים לנהל ולשמור בכל שלבי המחקר?

ניהול מסמכים קפדני לפי עקרונות התיעוד של GCP משמש הוכחה חוקית ורגולטורית לתקינות הניסוי. מערך המסמכים מתחלק לשלושה שלבי מפתח לאורך חיי הפרויקט הקליני, וכל שלב דורש רמת דיוק שונה בתיעוד.

מסמכי פתיחה והתנעה

בשלב הפתיחה נדרשים פרוטוקול מאושר, קורות חיים והסמכות של חברי הצוות, הסכמים כספיים בין הצדדים ואישורי ועדות אתיקה. מסמכים אלה מהווים את הבסיס המשפטי להתחלת המחקר.

מסמכי ביצוע ותפעול שוטף

לאורך תקופת המחקר יש לנהל יומני מעקב משתתפים, תיעוד סטיות מהפרוטוקול, דיווחי בטיחות שוטפים, רישומי תרופות או מוצרים נבדקים ודוחות ניטור תקופתיים. ניהול שוטף ומדויק של מסמכים אלה מקל על תהליך הניטור ועל ביקורות עתידיות.

מסמכי סגירה וארכוב

עם סיום המחקר יש להכין דוחות מסכמים, הצהרות חתימה סופיות מטעם הצוות, ולפעול לפי הנחיות שמירה וארכוב בטוח של המידע לאורך שנים ארוכות, כנדרש בנהלי בקרת איכות ותקנות שמירת מסמכים.

ניתן למצוא את כל הפרטים בקישור המצורף: blau-ps.com.

כיצד נערכים בצורה נכונה למבדק או ביקורת רגולטורית בישראל?

פעולת הניטור השוטפת שונה במהותה ממבדק איכות פנימי (Audit) או מביקורת רגולטורית ממשלתית. בעוד הניטור מתבצע לאורך כל תקופת המחקר, מבדק וביקורת מתמקדים בבדיקה נקודתית ומעמיקה של עמידה בנהלים. הצעדים המעשיים כוללים מעבר יסודי על כל התיקיות והמסמכים, הבטחת חלוקת תפקידים ברורה בין יזם המחקר לחוקר הבכיר, והכנת פעולות מתקנות ומונעות (CAPA) במקרה שנמצאו ליקויים.

שמירה על שלמות המידע ומוכנות הצוות למענה מול מבקרים חיצוניים מחייבת נהלי איכות מוגדרים מראש, הן במחקר תרופתי והן במחקר אמ"ר. גוף שמנהל את המסמכים בצורה מסודרת לאורך כל התהליך מגיע מוכן יותר לכל ביקורת, ומצמצם את הסיכון לממצאים חמורים.

טבלת השוואה בין שלבי הבקרה במחקר קליני

על העסק

בלאו שירותים פרמצבטיים היא חברה המעניקה פתרונות מקצועיים בתחומי הרגולציה והאיכות עבור חברות תרופות, יצרני מכשור רפואי, יבואנים, יצואנים, חברות ביוטק וגופים הפועלים בתחומי הקוסמטיקה ותוספי התזונה בישראל. החברה מלווה גופים מקומיים ובינלאומיים בתהליכי רישום מוצרים, הגשות רגולטוריות, ניהול איכות וקיום מבדקים, לצד תמיכה בהכנה ובניהול מחקרים קליניים בהתאם לעקרונות GCP והדרישות המקומיות של משרד הבריאות.